שיעור 1: Olá
נועה מבקרת בליסבון. בבוקר בפארק היא פוגשת את אינֵש.
הקריינות משתמשת בקול הפורטוגזי שמותקן בדפדפן, וכאן הוא ברזילאי – ההגייה שונה מזו של פורטוגל.
Bom dia אומרים עד הצהריים. אחר כך Boa tarde, ובערב Boa noite.
מילולית בדיוק כמו בעברית: tudo = הכול, bem = טוב.
“תודה” תלויה במי שמודה: גבר אומר obrigado, אישה obrigada.
כמו “אני שמח / אני שמחה” בעברית.
tu וte הן פנייה לא רשמית, בין צעירים ובין חברים. פנייה רשמית נלמד בשיעור 4.
מילולית “אני קוראת לעצמי”. בפורטוגל הכינוי בא אחרי הפועל: Chamo-me. בברזיל אומרים Me chamo.
s בסוף מילה נשמעת כמו ש: Inês [אִינֵשׁ].
בפורטוגל שמים “ה” לפני שמות: a Noa, a Inês, o Miguel.
és [אֶשׁ] = את/ה (מגיע/ה). Sou = אני.
Sou de… = אני מ… (מקום המוצא). Estou de visita = אני בביקור (מצב זמני).
לאישה Bem-vinda, לגבר Bem-vindo.
s לפני עיצור קולי נשמעת כמו ז’: Lisboa [לִיזְ'בּוֹאָה].
Até logo = “נתראה אחר כך”. פרידה ארוכה יותר: Adeus.